אני קוראת את מה שאתם אומרים לי
אני מחילה לרחם על עצמי
דמעה זולגת ואחרי עוד אחת ....
עת עת הם נאספות לבכי מר
ויותר קשה לי לקרוא את זה
למרות שזה מחזק אותי ואני פשוט רוצה להמשיך לראות אותכם כותבים לי
אני מרגישה כל כך בודדה ואני כל כך מתגעגעת לאנשים מסוימים
ואני פשוט מרגישה כל כך לבד
אני מרגישה בדיוק כמו בסרט אם מישו ראה " בריונות ברשת "
רק החלק שהאבא עזב והיא שולחת לו שהיא בודדה
ושהיא רוצה למות אבל לא מצליחה
פשוט יש לי כוח סבל חזק אבל אני מרגישה שעוד נוצה אחת קטנה תפיל אותה לרצפה
ואנ אשבר ..........


